אספלט אלפא בע"מ נ' ורד בר גינון ופיתוח בע"מ ואח'

החלטה

לפני בקשה למחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", שהוגשה ע"י הנתבעת מס' 1, ורד בר גינון ופיתוח בע"מ ( להלן : "המבקשת").

רקע כללי וטענות הצדדים

התובעת (להלן:"המשיבה") הגישה תביעתה דנן לחיובם של המבקשת וחב' מ.ד ניהול עסקים פרוייקטים בע"מ (להלן:"הנתבעת 2") בסכום של 362,431 ₪. לטענתה, בחודש דצמבר 2011 הזמינה המבקשת כמויות אספלט מאת המשיבה לפרויקט בראש העין. המשיבה הנפיקה למבקשת חשבונית עם מועד פרעון דחוי ליום 31.1.2012. ביום 15.1.2012 פנתה המבקשת למשיבה בכתב וביקשה ממנה לבטל את החשבונית שהונפקה ולהצהיר כי אין ולא תהיה לה דרישה כלשהי כלפי המבקשת ביחס לאספקת האספלט לראש העין, וכי כל דרישה בנושא זה הינה ותהיה אך ורק מול הנתבעת 2 .

עוד באותו היום נענתה המשיבה לדרישת המבקשת, ביטלה את החשבונית, ומסרה כי בכך תמו דרישותיה כלפי המבקשת בנושא משיכת אספלט לראש העין, וכי לא יהיו לה כל דרישות עתידיות בנדון. המשיבה הוסיפה, כי כל דרישה בנושא זה הינה ותהיה אך ורק מול הנתבעת 2. בהגיע מועד הפרעון סירבה הנתבעת מס' 2 לשלם את התמורה בגין האספלט שסופק ע"י המשיבה. לטענת התובעת, החתימה שלה על אישור העדר התביעות כלפי המבקשת הושג במרמה, בעקבות קנוניה שנרקמה בין הנתבעות, אשר עשו יד אחת במטרה להונות אותה, שכן האספלט נמשך לטובת המבקשת, אשר עשתה בו שימוש לצרכיה היאובכך התעשרה על חשבונה שלא כדין.

בבקשתה לפני טוענת המבקשת כי עילת התביעה דנן הינה עילה טהורה של עשיית עושר ולא במשפט, שאין מקורה בחוזה או התחייבות בין הצדדים, ולפיכך אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. על כן, ביקשה המבקשת למחוק את כותרת כתב התביעה ולהעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל.

המשיבה מתנגדת לבקשה, וגורסת כי מדובר בעילת תביעה חלופית של "עשיית עושר ולא במשפט" המבוססת על מסמך הזמנה ששלחה המבקשת למשיבה, במסגרתו הזמינה אספלת לראש העין, קרי מדובר בעילת "עשיית עושר ולא במשפט" המבוססת על חוזה בכתב, עילה הראויה להתברר בסדר דין מקוצר.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל. תקנה 202(1)(א) לתקנות סד"א מחייבת עמידה בשלושה תנאי סף מצטברים להגשתה של תביעה בסדר דין מקוצר ואשר הם: תביעה בסכום קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ושיש עליהם ראיות בכתב;

השאלה המחייבת הכרעה בעניינו היא, האם מן הראוי לדון בעילת תביעה של "עשיית עושר ולא במשפט" בהליך בסדר דין מקוצר ומהם התנאים לקיום דיון בעילה זו בהליך של סדר דין מקוצר? שאלה זו זכתה להתייחסות בע"א 3611/09 דוד אלישוב נ' בנק הפועלים בע"מ, שם נקבע כי: "ברגיל, עילה של עשיית עושר אינה כשירה לידון בסדר דין מקוצר, והעלאתה בכתב התביעה, גם כטענה חלופית, עלולה להביא למחיקת כותרת ולהעברת הדיון למסלול של תביעה רגילה (המ' 609/65 רוזובסקי נ' זבידה, פ"ד כ(1) 236 ,241 (1966); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 401 (מהדורה עשירית, 2009)). ברם, במקרה דנן, וכפי שעולה מניסוח הדברים בכתב התביעה, העילה מבוססת על חוזה והוא כתב הערבות המהווה התחייבות לשיפוי. הפסיקה הכירה בכך שלא כל אימת שמועלית בכתב התביעה עילה של עשיית עושר, הדבר מביא למחיקה אוטומטית של הכותרת בסדר דין מקוצר, וייתכנו מקרים בהם העילה של עשיית עושר מקורה בחוזה, ולכן תהא כשירה לידון בסדר דין מקוצר (ראו ע"א 7420/95 אריאל נ' רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ(4) 514 (1996)). באותו מקרה נקבע כי מאחר שבסיסה ההיסטורי של העילה של עשיית עושר מבוסס על חוזה ביטוח, יש לראותה כתביעת השבה חוזית, ובדומה, כך גם במקרה שבפנינו."

אם כן, יש לבחון מהו הבסיס העומד מאחורי העילה של "עשיית עושר ולא במשפט", האם מקורה בחוזה או התחייבות בין הצדדים, או שיסודה הוא בדינים הכללים של עשיית עושר ולא במשפט. לצורך הכרעה בשאלה זו יש לפנות לאמור בכתב התביעה, בסעיף 24 נטען "ולחילופין שתי הנתבעות חייבות לשלם לאספלט אלפא (המשיבה ט.ע.) מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט שכן הנתבעות עשו שימוש בחומרים שקבלו לביצוע עבודות עבור מזמינים שונים". זאת ועוד, מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה, כי במכתבה למבקשת מיום 15.1.2012, ביטלה המשיבה את הזמנת המבקשת מיום 1.12.2011 ואת החשבונית שהנפיקה בעקבותיה, ומסרה כי אין ולא תהיה לה כל דרישה נגד המבקשת ביחס לאספקת האספלט לראש העין. מכאן עולה, כי אין בין הצדדים, לכאורה, כל התחייבות או חוזה בכתב מכוחו ניתן לחייב את המבקשת בתשלום סכום התביעה למשיבה.

הטענה שבפי המבקשת היא טענה בדבר קנוניה ותרגיל עוקץ שביצעה, לכאורה, המבקשת נגדה, לפיו המבקשת הזמינה אספלט מהמשיבה, השתמשה בו ולא שילמה תמורתו מאוחר יותר, תוך כדי יצירת מצג לפיו הנתבעת מס' 2 תישא בתשלום התמורה במקום המבקשת. טענה זו היא טענה קלאסית של התעשרות שלא כדין על חשבון המשיבה, שאין מקורה בחוזה או התחייבות, אלא בדינים הכלליים של עשיית עושר ולא במשפט. בהתאם להלכה הפסוקה שאוזכרה לעיל, עילה זו אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ולפיכך דין הבקשה להתקבל.

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה, ומורה על מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר" ועל העברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל. המבקשת תגיש כתב הגנה מטעמה תוך 30 יום מהיום.

המשיבה תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ב, 02 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: